מדד המחירים לצרכן זהו מדד המהווה סוג של מדד מחירים, מבוסס על טכניקות סטטיסטיות ומטרתו העיקרית היא לבחון את יחס השינוי במחירים של מוצרים מסוימים אותם צורכת קבוצת צרכנים מסוימת.
הגוף שאחראי לחשב את מדד המחירים לצרכן בישראל הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוא מחושב כל חודש ומפורסם בכל 15 לחודש עבור החודש הקודם החל מתקופת המנדט הבריטי בארץ.
אופן חישובו של המדד אינו אבסולוטי וישנם הרבה קשיים והרבה שאלות שעלו במהלך השנים לגבי מהימנותו של המדד בעיקר לגבי תקופת המדידה ואילו מוצרים יש למדוד, האם יש לשנות את סל המוצרים שנמצא בסל מדד המחירים לצרכן והאם יש להוסיף לו מוצרים חדשים או לגרוע ישנים וכמובן בעיית הדיוק שלו כמו בכל מדד סטטיסטי.
כפי שכבר אמרנו מדד המחירים לצרכן מחשב את השינוי באחוז של רמת המחירים ולכן יש לקבוע לו את מדד הבסיס באופן שרירותי לתקופה מסוימת, בדרך כלל הוא נקבע כ-100 נקודות, ואם מצאנו למשל שהמדד בתקופה העוקבת היה 105 נקודות, אנו עדים לעלייה של 5% במדד המחירים לצרכן או לחילופין המדד עמד על 95 נקודות, אז חווינו ירידה של 5% במדד המחירים לצרכן.
השינוי במדד המחירים לצרכן מדבר כמובן על הסל הספציפי שנמדד במדגם אך הוא מייצג את מצב השוק.
ממה מורכב סל מדד המחירים לצרכן.
הסל שמרכיב את המוצרים הנמדדים במדד המחירים לצרכן משקפים את צריכתה של משפחה עירונית ממוצעת והוא מורכב מעשרה מצרכים המחולקים לתחומים שונים ובהם: צריכת מזון, דיור, בריאות, הלבשה והנעלה, שימוש בתחבורה, תקשורת, בידור ופנאי וכדומה.
כל סעיף כזה מורכב מעוד סעיפי משנה למשל מזון מתחלק למזון שהוא לא פירות וירקות ולפירות וירקות.
לכל קבוצה יש משקל שונה במדד המחירים לצרכן והוא מבטא את האחוז של אותה קטגוריה מההוצאה החודשית הכוללת לדוגמא אם משקלו של סעיף הבריאות במדד המחירים לצרכן הוא 5.2% אזי שמשפחה ממוצעת מוציאה אחוז זה על בריאות מסך כל ההוצאות שלה.
אחת לשנתיים מעדכנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המשקל של כל קטגוריה בהתאם להרגליי הצריכה של הצרכנים.
