כשבעה מיליון בני אדם הינם בעלי אזרחות ישראלית .קבוצה זו הינה מגוונת ובקרבה חילוקי דעות בנושאים רבים. אי ההסכמות כוללות נושאים מהותיים, כגון הגדרת המדינה ומקורות הסמכות הראשוניים. בנוסף לכך, מתקשים ישראלים רבים לזהות את הערכים ותחומי העניין המשותפים להם ולאזרחים אחרים. לעובדה זו השלכות שליליות על החברה הישראלית הבאות לידי ביטוי בדרכים שונות. דוגמה מטרידה באופן מיוחד היא היעדר הסכמה חברתית לגבי משמעות המושג “ישראלי” והשלכותיו על קבוצות שונות של אזרחים. המונח “ישראלי ” ו”יהודי “משמשים לעיתים קרובות כביטויים נרדפים בשיח הישראלי-יהודי על אף שאלו זהויות חופפות בחלקן אך לא זהות.
עשרים אחוזים מאזרחי ישראל הם ערבים- מוסלמים , ערבים-נוצרים ודרוזים ובקרב רבים מהם חזקה עד מאוד הזהות הלאומית הפלסטינית כמחצית מבני העם היהודי אינם אזרחי ישראל והם נושאים באזרחויות של מדינות אחרות .רבים מבין הערבים, פלסטינים- ישראלים נאבקים גם הם עם התווית “ישראלי .”הדבר נובע ממצבם הקשה במהלך השנים כמיעוט שנדחק לשוליים ,מצב ההולך ומחריף עקב הסכסוך האזורי המתמשך בין מדינתם ישראל לבין בני עמם -הפלסטינים. חוסר הבהירות הלשונית לגבי “מיהו ישראלי “תקף גם ביחס לאוכלוסיית המיעוט של העולים החדשים בישראל. לעיתים תכופות אנו שומעים על מתחים בין “רוסים “או “אתיופים “לבין “ישראלים,” ולא בין אזרחים ישראלים ותיקים לבין אזרחים ישראלים עולים. כדי לבנות חברה ישראלית איתנה וברת קיימא ,חיוני להתייחס לסוגיות אלו שהוזנחו זמן רב מידי. יש לסייע לישראלים להרגיש נוח יותר במחיצת אזרחים השונים מהם.
יש למצוא את הדרך להתגבר על הפחד מפני כל אותם “אחרים “בלתי ידועים. התגברות על החששות יכולה להיות במגוון דרכים: זיהוי ערכים ואינטרסים משותפים המיטשטשים לעיתים קרובות עקב השימוש בשפות תרבותיות שונות ;מתן מקום והכרה בקיומן של מחלוקות עמוקות ומהותיות והכלת ן; התייחסות להבדלים בסיסיים כאל תופעה מקובלת ובלתי נמנעת בקרב אוכלוסיות גדולות ומגוונות דוגמת אלה הנושאות באזרחות ישראלית; יצירת מודעות אזרחית משותפת ;יצירת תחושה של קירבה ונינוחות במחיצת אזרחים אחרים, תוך הבנה כי קיימים דברים שלמען הערכים או האינטרסים שלנו אין מקום לאמור אותם או לעשותם לאזרחים אחרים.
